המצור הערבי השני על קונסטנטינופול
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
 | ||||||||||||||||||||||
| מערכה: הכיבוש האומיי | ||||||||||||||||||||||
| תאריך | 718 | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | המצור הערבי הראשון על קונסטנטינופול | |||||||||||||||||||||
| מקום | אינסנבול | |||||||||||||||||||||
| קואורדינטות | 41°00′45″N 28°58′30″E / 41.0125°N 28.975°E | |||||||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון ביזנטי | |||||||||||||||||||||
| שינויים בטריטוריות | החליפות האומית נסוגה | |||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||
 | ||||||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||||||
המצור הערבי השני על קונסטנטינופול (717-718) היה מתקפה של הערבים מבית אומיה כנגד עיר הבירה של האימפריה הביזנטית, קונסטנטינופול. מתקפה זו סימנה את סיומן של עשרים שנים של התקפות ערביות והשתלטותם על שטחים באזורי גבול של האימפריה הביזנטית, בעוד ביזנטיון סובלת מחוסר יציבות פנימי מתמשך מזה שנים.
אחרי המצור הערבי הראשון על קונסטנטינופול הייתה תקופת רגיעה, ואחריה היו הערבים עסוקים במלחמות אזרחים פנימיות (פתנה). בתום מספר שנים של הכנות, פלשו הערבים ב-716 בהנהגת מסלמה בן עבד אלמלכ לאסיה הקטנה בשליטת ביזנטיון. אחרי ששהה במשך החורף בחופי אסיה הקטנה, חצה הצבא הערבי לתוך תראקיה בקיץ 717 והתכונן להטלת המצור על קונסטנטינופול, שהוגנה על ידי חומותיה העצומות. הערבים תכננו גם להטיל על העיר מצור ימי, אולם הצי הערבי הובס על ידי צי ביזנטיון שעשה שימוש באש יוונית. הצלחת הצי הביזנטי אפשרה לעיר לקבל אספקה מהים, בעוד הצבא הערבי סבל מרעב ומחלות במהלך החורף הקשה שבא. בקיץ 718 נשלחו שני ציים ערביים כתגבורת אך גם אלה הושמדו, וכך גם תגבורת שנשלחה מהיבשה והושמדה במארב באסיה הקטנה. גורמים אלו, יחד עם מתקפות בולגריות (מאחר שלקיסר לאו הייתה ברית עם הבולגרים) בעורפם של הערבים, אילצו את הערבים לסגת באוגוסט 718. במסעו חזרה כמעט והושמד הצי הערבי על ידי איתני הטבע ומתקפות ביזנטיות.
הכישלון הערבי הוביל להשלכות רחבות היקף. הישרדותה של קונסטנטינופול הבטיחה את הישרדות ביזנטיון, ומאידך השתנתה תפיסתה האסטרטגית של הח'ליפות: בעוד ההתקפות הרגילות על שטחי ביזנטיון נמשכו, ננטש רעיון כיבושה של העיר. היסטוריונים מייחסים את עצירת ההתפשטות המוסלמית לתוככי אירופה לכישלון במצור השני על קונסטנטינופול, ורואים בכך את אחד מהקרבות המכריעים בהיסטוריה.
